בואו נשחק משחק קטן.
אתה פותח את לינקדאין. גְלִילָה. גְלִילָה. בּוּם! עוד נוף עירוני שנוצר על ידי AI בסגנון Ghibli. אלף חלונות פסטל זוהרים כמו חלום קדחת סטודיו ג'יבלי. הכיתוב? "לחקור את המשמעות של יצירתיות בינה מלאכותית לעתיד הסיפור 🌸✨."
חָמוּד.
אלא שזה הפוסט החמישה עשר השבוע עם אותו כיוון אמנותי, אותם שלושה אימוג'ים, ואותה שאלה עייפה:
"האם בינה מלאכותית יכולה להיות באמת יצירתית?"
מוֹתֶק. בינה מלאכותית היא לא זו שמתחננת ללייקים עם ripoff מדורג צבע של Spirited Away וטייק לוהט ברמה בינונית. אתה כן.
הגיע הזמן להפסיק לחקור את המכונה ולהתחיל להסתכל במראה.
היצירתיות לא גוססת. זה פשוט להיות במיקור חוץ.
הפכנו למבקרים של תזמורת AI תוך מיקור חוץ של סולואים משלנו.
AI לא צריך להיות "יצירתי". זה רק צריך להיות נוח, מהיר וקרוב מספיק לגאונות כדי לשטות בדדליין שלך.
אז השאלה האמיתית היא לא "האם בינה מלאכותית יכולה ליצור?"
זה: האם אתה עדיין זוכר איך לעשות?
מתי בפעם האחרונה היה לך רעיון שלא התבסס על טרנד אינסטגרם או לוח Behance מברלין?
טרנדים של רכיבה זה לא יצירתי. זה פסיבי.
בואו נדבר על המבול "בסגנון ג'יבלי", נכון?
אתה לא מכבד את המורשת של רקעים מצוירים ביד ושקט רגשי.
אתה מפעיל מסנן פוטושופ על תחושת האשמה שלך וקורא לזה אמנות.
כנ"ל לגבי:
- ✨"VHS אסתטי x אימה-ליבת x רטרו-פוטוריזם"
- ✨"מה אם ווס אנדרסון ביים את מכונת הקפה שלי?"
- ✨"שבוע אופנה שנוצר על ידי AI בפריז פוסט אפוקליפטית"
זה לא הומאז'. זה רודף טרנדים בקוספליי.
לאלגוריתם לא אכפת מקוריות. זה דואג למעורבות.
וזו הסיבה שהאמנות של כולם נראית כעת כמו לוח מצב רוח של Tumblr בהגנת עדים.
אז הנה סוף הטוויסט שלא ביקשת
מה אם האיום האמיתי הוא לא שבינה מלאכותית תחליף אותך...
...אבל שכבר התחלת להתנהג ככה?
אותן כניסות, אותן הפניות, אותה אווירה. אתה יותר מהיר עכשיו. אבל אתה נועז יותר?
יצירתיות מעולם לא הייתה על כלים. זה היה על טעם.
על להגיד משהו מכוער, או אמיץ, או טיפשי, או כנה בצורה מרתקת.
ואם כל מה שאתה עושה זה להאכיל את Chat GPT באותם 5 שמות תואר כמו כולם, אולי הבעיה היא לא הכלי. אולי זה הטייס.
מחשבה אחרונה:
AI לא כאן כדי להרוג את היצירתיות.
זה כאן כדי לחשוף אם נשארו לך.
עכשיו לך.
הכינו משהו שלא נראה כאילו נולד במזבלה של דיסקורד.
תפתיע את עצמך. תפחיד את עצמך. צרוב את הקביעה המוגדרת מראש של Ghibli.
ולמען אהבתה של הנסיכה מונונוקי, צור כאילו אתה עדיין חי.
