בואו נבהיר דבר אחד: האקדמיה של OpenAI היא חלקלק. זה חלק. זו המקבילה החינוכית של טסלה השופטת בשקט את המוח שלך המופעל בגז.
זה לא צועק. זה לא מכירת יתר. זה לא מבטיח "פי 10 את ההכנסה שלך עד יום שלישי אם אתה רק מאמין בשפע".
זה פשוט... עובד. בְּשֶׁקֶט. בצורה יעילה. כמו האח חסר הטרחה וההישגים הגבוהים של כל קורס בינה מלאכותית שאי פעם שנאת-קנה.

אז, האם סוף סוף נגמרו הימים של הגורו של רוכלות קורסים בינה מלאכותית, העברת הנחיות, ספאם PDF?

כִּמעַט.
אבל לא בגלל האקדמיה של OpenAI. בגלל הטעם.

תראה, מה שהאקדמיה עושה זה לחשוף את ההונאה, את אלה שבנו את "קריירת ההוראה" שלהם על סמך ויברציות, מדדי יוהרה ושקופיות Canva.
זה כמו להדליק את האורות בקצה של מועדון לילה: פתאום אתה רואה מי בעצם רוקד ומי סתם דבש יבש במכונת הערפל.

אבל אל תטעו באבולוציה בהכחדה.

בני אדם עדיין זקוקים להקשר. אנחנו משתוקקים לחיבור. ובואו נהיה כנים, אנחנו זקוקים למישהו שיכשיל אותנו באשמה לעשות את הדבר שאמרנו שאכפת לנו ממנו.

לכן מאמנים אישיים לא מתו כשנולדו אפליקציות כושר.
הם פשוט הפסיקו לצעוק והתחילו למתג. הם נעשו חכמים יותר. חד יותר. סאסר.
(ואיכשהו, לכולם יש אור טבעת.)

אותו דבר כאן.

מדריכי הבינה המלאכותית ששורדים את הסיבוב הזה?
הם לא יהיו הכי רועשים. או העשירים ביותר. או אלה שמוכרים "200 הנחיות ויראליות תמורת 7 דולר."
הם יהיו היצירתיים.
אלה שהופכים את הלמידה לממכרת, מוזרה, אישית.
מי שלא רק מלמד כלים, הוא נותן לך טעם.
מי אורז אחריות כמו מותחן, לא גיליון אלקטרוני.

כי נחשו מה?
אתה יכול להפוך תוכן לאוטומטי. אתה לא יכול להפוך את הסגנון לאוטומטי.

ובעולם טובע בגנריות, האנשים שמעזים להיות מצחיקים, נועזים, שימושיים ורק קצת מעצבנים?
הם הולכים לנצח.

אז כן, OpenAI Academy העלתה את הרף.
אבל זה לא סגר את ההופעה.

זה פשוט אמר לליצנים ללכת הביתה אלא אם כן הם הביאו משהו ממש משעשע.