אוניברסיטת אורגון סטייט מארחת את שבוע הבינה המלאכותית (AI Week) בין ה-28 באפריל ל-2 במאי. על פני השטח, זה נראה כמו אירוע אוניברסיטאי טיפוסי: סדנאות, נטוורקינג ודוכנים של חברות. אבל אם תסתכלו מקרוב, תראו משהו גדול בהרבה:
אנחנו נמצאים באמצע המהפכה התעשייתית החמישית - וההשכלה הגבוהה מוגדרת מחדש בזמן אמת.
📢 מה אומרת האוניברסיטה
הקו הרשמי הוא ששבוע הבינה המלאכותית הוא שיתוף פעולה בין OSU לבין מובילי תעשייה כמו NVIDIA, מיקרוסופט ודלויט. המפגשים מכסים בינה מלאכותית במחקר, בחינוך ובמקום העבודה. זהו שילוב של מעבדות מעשיות ומנהיגות מחשבתית.
אבל מה שלא נאמר מספיק בקול רם זה:
בינה מלאכותית היא כבר לא משהו שהאקדמיה יכולה לצפות בו מהצד.
🛠️ מה זה אומר (במילים אנושיות)
במשך עשרות שנים, מערכות חינוך שמרו על מרחק ניכר מהשפעת ספקים. וכך זה היה אמור להיות. זה עבד בגלי טכנולוגיה קודמים. אבל בינה מלאכותית שונה.
הזמנים השתנו. האנשים שבונים את הכלים הם היחידים שבכלל מבינים אותם. ואם אוניברסיטאות רוצות ללמד סטודנטים מה עומד לקרות - הן צריכות את הבונים בחדר.
השבוע ב-OSU לא עוסק בכלים או בתוכנית לימודים. זה עוסק במיצוב:
מי יעצב את תפיסת עולמו של הדור הבא?
מי מסביר איך האינטליגנציה החדשה הזו עובדת?
מי מחליט מה נחשב אמת כשהמודלים מתחילים לענות בחזרה?
תחשבו על זה ככה. אולי במהפכה התעשייתית האחרונה, כשפס הייצור שינה הכל, אם אוניברסיטאות רצו מהנדסים שיבנו את השדרוג הבא של המכונות האלה - הן היו צריכות את הספקים בחדר. אנחנו לא יודעים אם זה קרה, אבל זו ההקבלה הקרובה ביותר שיש לנו.
הפעם, בינה מלאכותית משנה הכל - לא רק את האופן שבו אנו עושים את עבודתנו, אלא גם את האופן שבו החינוך עצמו מתפקד, ואת האופן שבו ילדי ילדינו ילמדו ויחיו.
כדי להתכונן לעולם הזה, מערכת החינוך חייבת למלא תפקיד מרכזי. אבל עדיין אין לה את הכלים. לספקים יש. והשבוע הזה ב-OSU משקף את מצבנו.
שורה תחתונה:
שבוע הבינה המלאכותית באוניברסיטת אוקספורד סטייט כולל פאנלים, סדנאות ומפגשים אינטראקטיביים לאורך חמישה ימים, בהם מעורבים סטודנטים, סגל ואנשי מקצוע בתעשייה. הנושאים נעים בין בינה מלאכותית בחקלאות ועד לאתיקה, מחקר ומעבדות טכנולוגיות מעשיות.
ניתן לצפות בסדר היום המלא: כאן .
❄️ פרספקטיבה של צוות האור הקפוא
בינה מלאכותית היא לא כלי - היא שינוי ענק בחיינו.
רגעים כאלה מראים לנו מה אנחנו לא רואים כשהמהפכה מעוצבת על ידי מאפיינים ושמות ספקים.
אנחנו מתגעגעים לעובדה שמשהו גדול בהרבה נמצא בעיצומו. ואף אחד - אפילו לא הבונים - לא יודע בדיוק איך זה יתפתח. בעוד שנה, אולי לא נזהה את צורת העולם.
אירועים כאלה לא קורים במקרה. הם קורים בגלל שמשהו מהותי משתנה. ובעוד שאנחנו בדרך כלל אומרים שספקים לא צריכים לעצב את התודעה - הפעם, אין לנו ברירה.
כבר השתמשנו בדוגמה הזו בעבר, והיא עדיין תקפה: לעולם לא הייתם נותנים למקדונלד'ס להריץ שיעורי כלכלת בית בבית הספר. למה? כי אתם לא נותנים לספק להגדיר איך אנחנו לומדים לחיות.
אבל עם בינה מלאכותית, אין לנו את הפריבילגיה להשאיר אותם בחוץ. אם אנחנו רוצים שהעתיד יהיה מוכן, אנחנו צריכים מידע - וכרגע, ספקים הם היחידים שמחזיקים במפתחות.
נגיד זאת שוב: אם אתם חושבים שמדובר בהדגמות מוצרים או בגיוס עובדים, אתם מפספסים את הנקודה.
המוכרים לא באים למכור. הם מתערבים כי הם היחידים שיכולים להסביר מה נבנה.
זו לא השפעה. זו תשתית - לבניית עולם המחר.
והעובדה שהשיחה הזאת מתקיימת בקמפוס? זאת הכותרת האמיתית.
