כאשר שירותי הבריאות הדיגיטליים קורסים: האם שירותי הבריאות מוכנים להפסקה דיגיטלית?

כאשר אפליקציית הבריאות שלך קורסת, זה עשוי להיות היום שבו אתה הכי זקוק לה.

בנינו פלאים דיגיטליים: ממשקים אלגנטיים, אבחון בינה מלאכותית ואפליקציות שמתזמנות פגישות בהקשה אחת. מהפכת הבריאות שהבטיחה הטכנולוגיה כבר כאן - עד שלא.

הנקודה העיוורת שאנו מתעלמים ממנה

מה קורה כשהאורות כבים? מתי מערכות קורסות? מתי האקרים פוגעים?

רוב הארגונים מתכננים "טרנספורמציה דיגיטלית", אך מעטים מתכננים "היעלמות דיגיטלית".

דיברתי עם שרה, שבנה דוד גר במוסד לצרכים מיוחדים. הסיפור שלה חושף פגיעות מסוכנת במערכות הבריאות התלויות הדיגיטלית שלנו.

"היו לי את כל הסיסמאות הנכונות. זה לא היה משנה."

הסיפור של שרה חושף פגיעות מסוכנת במערכות הבריאות התלויות בדיגיטל שלנו.

"דייוויד נזקק לבדיקות דם שגרתיות", מסבירה שרה. "הוא בן 20, מה שאומר שהייתי צריך אישור מיוחד בתור האפוטרופוס שלו כדי לגשת לאפליקציית הבריאות שלו. עשיתי את כל הניירת מראש. בדקתי כל תיבה".

בבוקר הפגישה דוד היה בצום. הסעות נקבעו במיוחד כדי לקחת אותו מהמתקן שלו למרפאה בעיר אחרת.

ואז, הבלתי מתקבל על הדעת קרה.

"המערכת נפלה. מתקפת סייבר. פתאום לא הצלחתי להגיש את הבקשה הדיגיטלית לשירות שתאפשר לראות אותו".

דוד חיכה, רעב ומבולבל. צוות המרפאה בהה במסכים ריקים. נראה שאף אחד לא ידע מה לעשות הלאה.

"זה היה כאילו כולם שכחו איך משתמשים בנייר", אומרת שרה.

מגפת האמנזיה הדיגיטלית

זה לא רק על התסכול של משפחה אחת. זו פגיעות מערכתית. ביצענו אופטימיזציה לנוחות דיגיטלית אבל שכחנו את החוסן האנלוגי. מה קורה כאשר:

• התקפות סייבר מוציאות מערכות לא מקוונות
• הפסקות חשמל משביתות את הרשתות
• באגי תוכנה משחיתים נתונים
• שירותי ענן נכשלים

לעתים קרובות מדי, התשובה היא שיתוק.

פרדוקס החוסן

ככל שארגון מתקדם יותר מבחינה דיגיטלית, כך הוא צריך לשמור על יכולות אנלוגיות. זו לא רגרסיה; זה חוסן. מערכות מתוחכמות צריכות לעבור בצורה חלקה בין פעולות דיגיטליות ואנלוגיות, תוך הבנה של מגבלות הטכנולוגיה.

איך נראית מוכנות אמיתית

ארגונים שחושבים קדימה מטפלים בפגיעות זו על ידי:

• הפעלת תרגילי "האפלה דיגיטלית".
• שמירה על גיבויים מבוססי נייר עבור פונקציות קריטיות
• הכשרת צוות בתהליכי עבודה דיגיטליים ואנלוגיים כאחד
• פיתוח פרוטוקולי תקשורת ברורים להפסקות

האירוניה? המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית צריכים להיות מוכנים בצורה הטובה ביותר לתפקד ללא טכנולוגיה.

האלמנט האנושי

"מה שהכי הפריע לי", מהרהרת שרה, "לא היה הכישלון המערכתי. זה היה שאיש לא נראה מוסמך לקבל החלטות בלעדיו". ממהר שלנו לעשות דיגיטציה של שירותי הבריאות, אולי גם דיגיטנו את קבלת ההחלטות שלנו.

השאלה שחשובה

אם כל מסך היה חשוך מחר, האם ארגון הבריאות שלך עדיין יפעל? או שמא מטופלים, כמו דיוויד, יישארו מחכים - רעבים, מבולבלים ותוהים מדוע אף אחד לא החזיק כמה עטים וטפסי נייר במילואים?

הגיבוי האולטימטיבי אינו דיגיטלי; זו היכולת לפעול כאשר הדיגיטל נכשל.